“

"לפתע נעלמה השמחה, ניטלה העליצות של רוזישץ'"פולה דיכטר (מלמד)

“בזמן המלחמה התחבאה פולה אצל איכרים אוקראינים, שם חיה חיי רעב תמורת עבודה. עם כיבוש האזור ע"י הרוסים נשלחה יחד עם חברתה חנה מורטון למחנה עבודה, שוב בתנאים קשים מנשוא, אותם שרדה, אך יצאה מהם חולת לב. לאחר חזרתה לרוזישץ' הכירה את יצחק דיכטר ונישאה לו”

“

אחרי המלחמה נקמתי במרצחיםצבי רויטר

“בגיל 18 מצא עצמו צבי משוטט ביערות בודד ונרדף. הוא הצטרף לפרטיזנים, פגש את אחותו מרים בדרך, וכשחזר לרוז'ישץ', יצא 'לסגור חשבון' עם האיש שרצח את אימו ועם האוקראינים ששיתפו פעולה עם הנאצים. הוא נישא בפולין ועלה לישראל עם אשתו ובתו”

“

"לא הספקתי לתעד את סיפורה"רחל גוטליב (פיישטר

“רחל גוטליב לבית פיישטר עלתה לארץ ישראל בשנת 1933, כנערה ציונית. לאחר הגיעה לארץ, שלחה סרטיפיקטים לכל בני משפחתה ברוז'ישץ'. שבועיים לפני מועד הנסיעה לארץ ישראל, נרצח אביה, והנסיעה בוטלה. משפחת פיישטר נשארה בפולין, והושמדה כמעט כליל על ידי הנאצים”

“

"מכל משפחתי, רק אני נשארתי"פסיה גרובר (קליקה)

“ביום חיסול גטו רוז'ישץ' שהתה פסיה בת ה-16 מחוץ לגטו, וכך ניצלה ממוות בטוח. היא הסתובבה בין הכפריים, נתפסה על ידי האוקראינים, והצליחה להינצל בשנית, הפעם מפתח בור המוות. פסיה נפצעה, חלתה בטיפוס, ובכל זאת הצליחה לשרוד את המלחמה, נערה אחת בודדה מתוך משפחה שלמה”

“

"שרדתי רק בזכות הרצון להגיע לישראל"יוסף שפיגל

“יוסף שפיגל גדל בכפר סמוך לרוז'ישץ'. כשהיה נער כבשו הגרמנים את האזור, והמשפחה נשלחה למחנה עבודה. יוסף היה היחידי שהצליח לשרוד את הרעב, הכפור והמחלות, והגשים את חלומו: להגיע לישראל, לפגוש את שתי אחיותיו שעלו לפני המלחמה ולהקים משפחה”